בקשתו של נתניהו להכרה אמריקאית בריבונות ישראל בגולן מעידה שישראל מבינה שאין די בדרישה לקבל אמצעי לחימה מתקדמים כמענה להתחזקותה של איראן. הפיצוי האסטרטגי ההולם, מבחינתה, על הסכם הגרעין הוא עיגון סופי של אזור החיץ שבריבונות ישראלית, כך שיקטום את הציר היבשתי "טהרן־עין גב" על גב ההר, בפאתי קונייטרה, ולא לחופי הכנרת. רק כך ירוסן פוטנציאל התוקפנות הקונוונציונלית של איראן, הנושקת לישראל מצדו השני של הגבול בגולן.
הכרה בינלאומית בריבונות ישראל בגולן, המהווה 1% בלבד ממה שהיה עד לאחרונה סוריה, אינה רק אינטרס ישראלי, אלא קודם כל אינטרס של כל השואפים לייצב את האזור ולבלום את ההשפעה הגדלה של איראן בו. גם מדינות הציר הסוני המתון לא תעמודנה כחומה בצורה לנוכח מהלך, שמשמעותו גביית מחיר טריטוריאלי מציר הרשע השיעי. ומעל לכל — המציאות "הנושכת" בשטח חזקה יותר מכל קיבעונות האתמול.
אין אופק אחר ברמת הגולן זולת האופק הישראלי. לא פלגים וארגונים סוניים רדיקליים, ולא דריסת רגל גסה של איראן־חיזבאללה־אסד בכנרת הם שיאפשרו את ייצוב האזור ושיקומו. על הקהילה הבינלאומית להתחיל ולהתיידד עם ההשלכות הגיאו־אסטרטגיות של קריסת המזרח התיכון. גבולות המזרח התיכון כפי שהכרנו אותם במאה האחרונה מתפוגגים לנגד עינינו. הכרה בריבונות ישראל בגולן היא מהלך מתבקש כחלק מעיצוב האזור דרך שרטוט גבולותיו מחדש, בפרט במרחב הסורי־עיראקי, שהשתנה לבל שוב.
הפוטנציאל הקיים בממשל טראמפ לניהול דיון קונסטרוקטיבי עם רוסיה לגבי המזרח התיכון, וכן תלותו המוחלטת של אסד ברוסיה, יכולים לשרת את האינטרס הישראלי בגולן. על ישראל לחתור לתיאום אינטרסים עם ארה"ב ורוסיה בנוגע להסדר "היום שאחרי" המלחמה בסוריה, ולפעול בכל דרך כדי להנכיח את צרכיה בשיח הבין־מעצמתי בכל הקשור לעתיד סוריה ומשטר אסד.
הכרה אמריקאית בריבונותה של ישראל בגולן, שעניינה עלה אתמול לדיון בפגישת טראמפ־נתניהו, היא הזדמנות היסטורית לקיום הליך תיאום ציפיות מחודש מול הקהילה הבינלאומית, בהובלת הממשל האמריקאי והקונגרס, לא רק בנוגע לחלופות השליטה במרחב שבין פאתי קוניטרה לכנרת, אלא בהקשר כולל של ייצוב האזור. ישראל נמצאת בנקודת זמן ומקום אופטימליים לצורך השגת הישגים היסטוריים שעיקרם ביטול "קדושת" גבולות 67', הפנמת הצורך בשינוי גבולות באזור ובשרטוטם מחדש בהתאמה למציאות העכשווית. הצלחתה מותנה ביכולת מנהיגותית להכיר בגודל השעה, לנווט אל מחוץ לאזור הנוחות ובסביבת אי־ודאות, ולנסות להשפיע על הנעשה באזור כדי ליצור משוואה מדינית־ביטחונית חדשה.
__________
