עת למשוואה ישראלית חדשה מול סוריה

פורסם בעיתון 'ישראל היום'

דרושה תגובה בלתי מידתית, שתבהיר לצד השני שאנו שוללים משוואה של עין תחת עין ומאזן הרתעה. אפשרות אחת היא חיסול כל חיל האוויר הסורי ובסיסיו, מהלך אשר יאיים על יציבות ההישגים של משטר אסד ואיראן במלחמת האזרחים, וימנע בעתיד הנראה לעין תקיפות אוויריות מסוג זה נגדנו.

הפלת F-16 ישראלי בשמי הגולן אינה מאפשרת עוד להתעלם מהעובדה שאיראן חותרת בבירור לשינוי יחסי הכוחות בגבול ישראל־סוריה. לאחר שבע שנות מעורבות עמוקה במלחמת האזרחים בסוריה, יכולה איראן להציג שורת הישגים. היא הצילה את משטר אסד שעמד בפני קריסה, ואפילו ייצבה שליטתו בכשני שלישים משטח סוריה. בתוך כך, הפכה איראן את אסד מבעל ברית לשליט בובה הנתון לחסדיה. היא הבטיחה קיומו של "מסדרון שיעי", המאפשר רצף קרקעי (ועימו הסעת אמצעי לחימה וכוחות) מטהרן ועד חופי הים התיכון. ואולי החשוב ביותר מבחינתה, הבטיחה נוכחות קבועה ומשמעותית של כוחות איראניים ומיליציות הנשמעות למרותה על אדמת סוריה. עתה פונה טהרן לטפל במכשול המשמעותי האחרון שנותר, בדרך להפיכתה להגמון אזורי – ישראל.

המטרה האיראנית ברורה ובת השגה. אין צורך או כדאיות כרגע במלחמה עם ישראל. אך שורת פעולות מוגבלות יחסית יכולות ליצור מאזן הרתעה שיגביל את חופש הפעולה הישראלי בסוריה, ויאפשר במידת הצורך גם להפעיל עליה לחץ בנושא הגרעין. זו הדרך שבה הצליח חיזבאללה – תוך יצירת עימותים מדודים – לקשור את ידי ישראל בתחומים חשובים. גם כשהעימות יצא משליטת חיזבאללה, כמו במלחמת לבנון השנייה, לא השכילה ישראל להשיג הכרעה ראויה. התוצאה הסופית היא שארגון הטרור נשאר שולט בלבנון, ובאמתחתו מאגר גדל של טילים המכוונים לעבר המדינה היהודית.

האיראנים החדירו מל"ט לשטח האווירי הישראלי, והסורים הפילו מטוס שלנו, כלומר הלחימה הועברה לשטח ישראל. זהו צעד ראשון ומובהק בשינוי המשוואה של מצב ישראל מול סוריה, ומחיקת כל הקווים האדומים שהציבה ירושלים. תגובתנו המוגבלת להתגרות איראנית־סורית זו, הפצצת כמה מתקנים סוריים ואיראניים, היא בסופו של דבר בעוכרינו. עד כה נמנעה ישראל מהתערבות במלחמת האזרחים ובהתבססות האיראנית הברורה בסוריה, וכל פעולותינו כוונו אך ורק למניעת יצירת מחסנים או מפעלים לטילים (המיועדים לחיזבאללה) ולהרחקת כוחות איראניים מגבול הגולן. גישה זו, שבוודאי נמצא מי שהגדירה שקולה ומידתית, מתבררת ככישלון חרוץ, משום שהיתה מוטעית מראשיתה – אין טעם להתחפר בגישה הגנתית ובתגובות מידתיות מול יריב הפועל באופן נחוש וברור לשינוי המשוואה האסטרטגית.

מה החלופה לגישה שנקטה ישראל עד כה? דרושה תגובה בלתי מידתית, שתבהיר לצד השני שאנו שוללים משוואה של עין תחת עין ומאזן הרתעה. אפשרות אחת היא חיסול כל חיל האוויר הסורי ובסיסיו, מהלך אשר יאיים על יציבות ההישגים של משטר אסד ואיראן במלחמת האזרחים, וימנע בעתיד הנראה לעין תקיפות אוויריות מסוג זה נגדנו. אפשרות אחרת היא כניסת צה"ל לשטח המפורז ממזרח לגולן שממנו נסוגה ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים, על בסיס התחייבות דמשק להימנע מכל פעולה צבאית נגדנו משטח סוריה, התחייבות שהופרה עתה באופן מובהק. יש בוודאי צעדים אפשריים נוספים; בכל מקרה, העיקרון חייב להישאר אחד: ישראל תגבה מחיר אמיתי על כל ניסיון להרתיעה מלפעול בסוריה להגנתה.

Embed from Getty Images

__________

ד"ר אופיר העברי הוא משנה לנשיא מכון הרצל בירושלים; פרסם ספרים ומאמרים בנושאי הגות מדינית, אסטרטגיה אזורית, וכן היסטוריה יהודית וציונות; ד"ר להיסטוריה מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון (UCL).

כתוב/כתבי תגובה