על העולם להעדיף באופן ברור ומובהק את הריבונות הישראלית בגולן על פני האפשרות העומדת מנגד: השתלטות של משטרים רצחניים דוגמת איראן, על שטחים ואוכלוסיות נוספות במזרח התיכון או של גורמי אסלאם קיצוני.
המלחמה בסוריה הביאה תוצאות קשות בקנה-מידה אנושי והיסטורי בכל הקשור לאבדות בנפש, לפגיעות בגוף וברכוש, למצב של פליטות ולפשעי מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית. תוצאות בלתי-נסבלות אלה יצרו מצב קבוע של חוסר יציבות, עוינות, סכסוכי דמים בין קבוצות באוכלוסייה ואבדן אפשרות אמיתית לפיוס עוד שנים רבות קדימה.
חוסר היציבות המובנה בסוריה הביא לאבדן מוחלט של מכנה משותף מינימלי בין האנשים המאכלסים את המרחב. מציאות זו באה לידי ביטוי בפילוג ובפיצול של האוכלוסייה לקבוצות ותתי-קבוצות, שחלקן נתמך על ידי מדינות שאינן שוחרות שלום. מציאות מורכבת זו מדגישה ביתר שאת את האינטרס הבינלאומי בהמשך הריבונות הישראלית בגולן.
האלטרנטיבה לריבונות ישראל
נהיר לכול כי במציאות השוררת באזור, נסיגה ישראלית מרמת הגולן פירושה הפקרת שטח נוסף במזרח התיכון לידי המשטר האיראני או פלגים וארגונים תומכי טרור. במציאות זו, המשך הריבונות הישראלית ברמת הגולן תואם את האינטרס הבינלאומי המשמעותי ליציבות האזור ולפיתוחו.
לא הג'יהאדיסטים של ג'בהת א-נוסרה ואל-קאעידה, וגם לא דריסת רגל גסה של איראן-חיזבאללה-אסד בכנרת יאפשרו ייצוב ושיקום של האזור. המתרחש בשנים האחרונות בסוריה ובעיראק מוביל למסקנה מרכזית אחת: אין אופק אחר לרמת הגולן זולת האופק הישראלי.
יתרה מזו: שליטה ישראלית ברמת הגולן מבטיחה שמירה על השקט, היציבות והוודאות שהם תנאי בסיסי לשלום. אולי יותר מכול ממחיש זאת יחסה של מדינת ישראל לכ-27 אלף תושבי הגולן הדרוזים, החיים ברווחה ובכל רגע נתון יכולים לקבל אזרחות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
האינטרס הבינלאומי – וכנגזרת ממנו, גם זה של הדין הבינלאומי – הוא בראש ובראשונה יצירת יציבות, ודאות, ומניעת של אבדן ופגיעות בנפש וברכוש. האינטרס הבינלאומי מחייב להפיץ עקרונות בסיסיים של חירות האדם ולהחילם בכמה שיותר אזורים ועל כמה שיותר בני אדם. על בסיס תפיסה עקרונית אידאית זו, על העולם להעדיף באופן ברור ומובהק את הריבונות הישראלית בגולן על פני האפשרות העומדת מנגד: השתלטות של משטרים רצחניים דוגמת איראן, על שטחים ואוכלוסיות נוספות במזרח התיכון או של גורמי אסלאם קיצוני. מימוש של אפשרות זו לא רק תהפוך את הגולן לאזור המייצא לעולם חוסר יציבות, מלחמה וטרור – הוא עלול להעמיד בסכנה את חייהם של תושבי האזור או של אזרחים השוכנים בסמוך אליו.
ריבונות ישראל בגולן משרתת בצורה המיטבית את האינטרס האסטרטגי של רבות ממדינות העולם בכלל – ושל מדינות האזור בפרט – לעצור את המשך ההשתלטות של איראן על המזרח התיכון. נסיגה ישראלית מהגולן תיצור ואקום שיחשוף את מדינת ישראל לסכנה ועלול גם לערער את יציבותה של ירדן, הגובלת גם היא בשטח הגולן הישראלי.
שאיפות ההשתלטות של איראן – לקח היסטורי
איום ההשתלטות האיראנית על המזרח התיכון מתחדד ביתר שאת לאחר חתימת הסכם הגרעין בין איראן למעצמות שנחתם ביולי 2015, בשל ניסיונות ההתעצמות וההשתלטות של איראן על האזור באמצעות ארגוני טרור, מיליציות חמושות ומדינות חסות. המשך של ריבונות ישראלית בגולן הוא אינטרס של כל אלה הרואים לנכון לבלום את ההשפעה ההולכת וגדלה של איראן במזרח התיכון ולרסן את פוטנציאל התוקפנות הקונבנציונלית שלה ושל שלוחותיה ברמת הגולן נגד ישראל וירדן.
ישראל מנסה בכל דרך לשנות או לאיין את הסכם הגרעין עם איראן. כדי לבלום את האיומים שנוצרו כתוצאת לוואי מהסכם זה, לא די בדרישה לקבל אמצעי לחימה מתקדמים. הפיצוי האסטרטגי ההולם בגין הסכנות הכרוכות בהסכם הגרעין עם איראן הוא עיגון סופי של רמת הגולן כאזור חיץ בריבונות ישראלית, חיץ שיקטע את הציר היבשתי טהרן–עין-גב על גב ההר, בפאתי קוניטרה, ולא לחופי הכנרת. תהיה בכך תרומה מהותית ואסטרטגית לריסון פוטנציאל התוקפנות הקונבנציונלית של איראן, הנושקת לישראל מצדו השני של הגבול בגולן.
חשוב לחזור ולהזכיר כי רעיון ההכרה הבינלאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן אינו חסר תקדים. כפי שצוין לעיל, בשנת 1975 הכירה ארצות-הברית בחיוניותה ובחשיבותה של השליטה הישראלית ברמת הגולן והדברים עוגנו ב'מכתב פורד' לראש הממשלה דאז יצחק רבין. כאמור, הבטחה זו אושררה על ידי שר החוץ האמריקני וורן כריסטופר בשנת 1996.
התפרקותו של המרחב הסורי-עיראקי, תקופת הלחימה הממושכת, מספר הנרצחים וההרוגים, הפליטים המגיעים לאירופה, התגברות הטרור העולמי והכאוס האזורי – כל אלה מציבים לפני הקהילה הבינלאומית את אחד האתגרים הגדולים של העת האחרונה. המשך הגדרתה של סוריה כמדינה בגבולות הבינלאומיים דה-יורה, ותפקודה "דה-פקטו" כמחולקת לישויות שונות במודל שבטי, אוטונומי או מדינתי לא מוכר, הוא כמעט חסר תקדים. מצב כזה דומה אולי, במידת מה, למצב ששרר בבלקן בשלהי המלחמה בשנת 1995, שבסיומה נוצרה ההסכמה על קו דייטון. במציאות כאותית שכזו, הדרישה מישראל לסגת מרמת הגולן אינה סבירה בעליל. היכולת של ארצות-הברית ורוסיה לנהל דיון קונסטרוקטיבי בכל הקשור למזרח התיכון, כמו גם מצבו המיוחד של אסד ותלותו המוחלטת ברוסיה, צריכים להוביל לתיאום אינטרסים בין המעצמות לבין עצמן ובינן לבין ישראל באשר להסדר של "היום שאחרי" המלחמה בסוריה. הסדר זה חייב לכלול את רמת הגולן כחלק ממדינת ישראל.
על העולם להגדיר את המטרות והיעדים למזרח התיכון ביום שאחרי מלחמת האזרחים בסוריה. אם שמירה על השקט והשלום, קידום זכויות אדם ובלימת גורמים קיצוניים הם ממטרות-העל, אזי נסיגה ישראלית מרמת הגולן לא תסייע בהגשמתן אלא תיצור מציאות הפוכה.
